<h1>שו"ת בעלי התוספות הלכ' טבילה סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף ח.</h2>
מחזור הנידה י"ח יום, ז' מהם נידה, וי"א שבין נידה לנידה, וג' דרכים יש באשה, נדה, ושומרת יום, וזבה, ז' ימים הראשונים היא נידה ואם ראתה את כולן אין לה אלא ז' שנ' [ויקרא ט"ו] שבעת [ימים] תהיה בנידתה, ומשמיני עד שמונה עשר ראתה יום אחד שומרת עליו יום אחד וטובלת לערב השני ראתה שני ימים רצופין שומרת עליהן יום אחד וטובלת לערב שלישי ואם ראתה שני ימים מפוזרין שומרת כל אחד ואחד [יום אחד] וטובלת ואם ראתה ג' ימים בין סמוכין בין מפוזרין בתוך י"א יום הללו הרי זבה גמורה וצריכה שבעה נקיים וקרבן, דכתיב [שם] ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים ודרשינן [תו"כ מצורע פרשתא ה'] ימים שנים רבים שלשה, ומניין אחד עשר יום שבין נדה לנדה מתוך שמצינו שהאשה מטמאה בג' רצופים קודם נידתה שנאמר [שם] בלא עת נידתה ומטמאה בג' ימים רצופין לאחר נידתה שנאמר [שם] תזוב על נידתה למדנו שצריכה להיות בין נידה לנידה ו' ימים, ומניין להביא עוד ה' ימים מתוך שמצינו שהזבה מטמאה בג' ימים מפוזרין לאחר נידתה ובשלשה ימים מפוזרין קודם לנידתה למדנו שצריכה להיות חמשה מובלעים כנגד ששה ימים הללו כדי שיהא איפשר להיות (חמשה) [שלשה] מפוזרי' לאחר נדתה ושלשה ימים מפוזרי' קודם נידתה נמצאת י"א יום, שכן שנינו [ע"ב ע"ב] יכול הרואה שלש בתחלה תהא זבה וכו' בסוף מס' נדה, לפיכך נידה שראתה בשמיני שומרת תשיעי וטובלת, ראתה בעשירי שומרת יום י"א, ראתה יום י"ב נקבעה זבה הרי אילו שלש מפוזרי' אחר נידתה, ואם לא ראתה בשמיני עד י"ג וראתה יום י"ד שומרת לה יום ט"ו וטובלת, ראתה יום י"ו שומרת לה יום י"ז וטובלת, ראתה יום י"ח נקבעה זבה הרי אילו שלשה מפוזרים קודם נידתה אבל אם ראתה יום י"ז וי"ח וי"ט, אי נמי ט"ו י"ז וי"ט היום השלישי הוא ממחזור ימי הנידה שחזר המחזור למקומו ואינו משלים לימי הזיבה ואינה צריכה ז' נקיים ולא קרבן, ע"כ. כללו של דבר אינה זבה לעולם אלא לאחר ז' ימי הנידה כדדרשינן יכול הרואה בתחילה תהא כו', ואחרי שהיא זבה אינה חוזרת לפתח נידתה לעולם עד שיכלו כל ימי זיבה שתספר ימי נקיים שאם נעשית זבה לסוף י"ח אינה חוזרת לפתח נידתה לאלתר עד שתספור ז' נקיים, וכל זה בדין דאורייתא והאידנ' החמירו בחומר' דר' זירא.
